כולנו חווים משברים במהלך החיים, קטנים או גדולים, צפויים יותר או פחות.
יש משברים הנובעים , באופן טבעי מתקופות בהן החיים מזמנים לנו שינויים, למשל משבר גיל ההתבגרות, משבר גיל 40, ואף יציאה לפנסיה. יש משברים הנובעים משינויים שליליים, חלקם צפויים, חלקם מפתיעים. למשל משבר זוגיות, פטירה של אדם אהוב ופיטורים. ויש משברים הנובעים דווקא מקושי להסתגל לשינוי חיובי בחיים, כגון נישואין, לידה, וקידום בעבודה והולדת תינוק.
משבר מביא איתו מחשבות שליליות ורגשות שלילים, המקשים עלינו להתמודד ולצלוח אותו את הקושי שאנו חווים. לכן, התמודדות עם המשבר מחייבת גיוס של כוחות נפשיים, מה שמוביל לעומס נפשי גדול, ולכן ליצור משבר נפשי. אנו מתקשים להתמודד עם משבר בקלות וביעילות, למרות כמות המשברים שחווינו, ולראות את ההזדמנות שיש לנו לגדול, לצמוח ולהעצים את עצמנו מתוך הקושי.
ועם זאת, אנו יודעים שכל דבר בעולם סופו להיגמר מתישהו ואין שום דבר נצחי. עובדה שצלחנו את המשברים הקודמים, ולעיתים אנו מבינים, בדיעבד, שהמשבר הוביל אותנו למקום הרבה יותר טוב בחיינו, גם אם ההוא נמשך זמן רב. לכן, ההבנה שכל משבר מסתיים תמיד, תעזור לנו להוריד לחצים ולהפנות את תשומת הלב שלנו לעבר חיפוש אחר הפתרון.
במקרים רבים התמודדות עם משבר מתנהלת באופן מוצלח ועצמאי, בזכות יכולתו של האדם להתגבר על קשיים ולהסתגל לשינויים, מה שמכונה חוסן נפשי. כמו כן, התמודדות עם משבר מתאפשרת במקרים רבים בזכות מעגלי התמיכה אשר מקיפים את האדם. למשל, משפחה וחברים קרובים מסוגלים לסייע עם התמודדות עם משבר, ולעזור להתאושש. יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם יש צורך בעזרה מקצועית שתתן את הכלים ותאפשר לראות את הדרך להתמודדות וצמיחה.
אני מאמינה שאין שיטת או גישת טיפול אחת המתאימה לכולם, מכיוון שכל אחד ואחת מאתנו שונה ומיוחד ולכן המשבר נחווה בצורה אחרת ומשפיע בצורה שונה על ההתנהלות.